תקופת ההחזר של הציוד היא אינדיקטור כלכלי שיש לחשב בניתוח ותכנון הפעילות הכלכלית. הוא מאפיין את הזמן שבזכותו יוחזר הכסף המושקע לרכישת אמצעי הייצור הבא בשל השימוש ביחידה.
הוראות
שלב 1
ראשית, קבע את הסכום שהחברה מוכנה להקצות לרכישת ציוד חדש. כלול את מחיר הרכישה ישירות, כמו גם עלויות התקנה והזמנה. לדוגמא, אם אתם מתכננים לרכוש מסוע נוסף שיאפשר לכם לחלק את העומס מחדש, אז בפרמטר "השקעות הון", חישבו את מחיר המכשיר, כמות המסירה, עלות ההתקנה ועבודות ההקמה. עם זאת, אם כל פעילויות ההכנה בוצעו על ידי עובד במשרה מלאה בחברה, ולכן הארגון הצליח להימנע מעלויות נוספות, אז אין צורך להוסיף שום דבר בנוסף לעלויות הרכישה.
שלב 2
חשב את סכום ההכנסה ברוטו שהתקבל משימוש בציוד. לדוגמא, אם 500 כיכרות לחם נאפות בתנור חדש לחודש ונמכרות במחיר של 20 רובל ליחידת סחורה, ועלות חומרי הגלם לכיכר היא 5 רובל, אז הרווח הגולמי יהיה שווה ל- 7,500 רובל (7500 = (20 רובל - 5 עמ ') * 500). יחד עם זאת, עלויות אחזקת קרן השכר אינן נלקחות בחשבון, אך אם נשכר כוח אדם נוסף לשרות הציוד, יש לקחת בחשבון תשלומים לעובדים שזה עתה הועסקו. יש להתעלם מניכויי המס - בכל מקרה, הם יהיו תלויים בסכום ההכנסה הכולל. לפיכך, הכנסה ברוטו היא ההפרש בין מחיר המכירה לעלות הייצור, בסחר - כמות הסימונים.
שלב 3
החלף את האינדיקטורים שנמצאו בנוסחה: T = K / VD, כאשר T היא תקופת ההחזר; K - השקעות הוניות; VD - הכנסה ברוטו. בעת חישוב תקופת ההחזר, אתה יכול לקחת כל מרווח זמן. אם נבחר רבעון, סכום ההכנסה ברוטו נלקח גם מהחישוב למשך 3 חודשים קלנדריים.
שלב 4
במקום מדד הרווחיות תוכלו להחליף את סכום החיסכון שיתאפשר לאחר הכנסת ציוד נוסף, מכיוון שעל פי החוכמה הרווחת, "חסוך כסף פירושו כסף שהרווחתם".
