השגת הרווח הגדול ביותר תוך שימוש מקסימאלי במשאבים זמינים ובעלויות מינימליות מאפיינים את היעילות הכלכלית של הייצור. אינדיקטור כלכלי זה מאפיין את תפוקת העבודה ואת התועלת של שימוש בחומרי גלם, חומרים ומתקני ייצור.
כיום בעולם המדד ליעילות כלכלית מתבטא בצורות שונות. ברמת הייצור, מדד זה מוגדר כרווחיות הייצור, וברמת המדינה הוא מתבטא כתוצאות ייצור לאומיות ליחידת זמן או יחידת עבודה.
המאפיין של יעילות כלכלית הוא השוואה בין תוצאות הייצור לבין עלויות הייצור. על פי מאפייניו יעילות הייצור מחולקת למספר סוגים: על פי ההשלכות - סביבתיות, חברתיות וכלכליות; לפי מקום ההשפעה - מקומי (מימון עצמי) וכלכלי לאומי; לפי תדירות - חד פעמי ואנימציה. השילוב בין סוגים אלה משקף את יעילות הייצור בארגון מסוים.
עלויות הכרחיות
להשגת השפעה כלכלית יש עלויות הכרחיות המחולקות לשתי קבוצות. העלויות השוטפות קשורות לרכישת חומרי גלם, חומרים לייצור, עלויות אנרגיה, שכר ומכירת מוצרים. עלויות חד פעמיות מרמזות על השקעות בפיתוח הון חוזר, המשמשות לאחר מכן לעדכון הנכסים הקבועים של הארגון, להכנסת טכנולוגיות ייצור חדשניות, בניית הון, הלוואות ופיתוח תחומי פעילות חדשים.
הגדלת יעילות הייצור: גורמים
בעת ניתוח יעילות הארגון יש לקחת בחשבון גורמים העלולים להגביר את יעילות הייצור. ניתן לחלק את הגורמים הללו לכיוונים וקטוריים.
הווקטור הראשון הוא עלייה ברמת השימוש היעיל במשאבים הקיימים בייצור. השנייה היא לעורר אנשי עובדים במטרה להגדיל את אחוז התפוקה של העבודה. הווקטור השלישי הוא גיוס מרבי של כספים פנימיים של הארגון. והרביעי הוא ניטור וניתוח מתמיד של הגורמים לעיל המשפיעים על פעולתו האפקטיבית של הארגון.
הקריטריונים העיקריים ליעילות הייצור
המדדים העיקריים ליעילות הייצור מחולקים לשתי קבוצות משנה.
תת-הקבוצה הראשונה מרמזת על אינדיקטורים כלליים: נפח המוצרים למכירה ליחידת עלות; רווח ליחידת עלויות ברוטו, עלויות לכל רובל רווח, רווחיות הייצור, אחוז הגידול בהיקף הסחורות המיוצר על ידי הגדלת הייצור.
הקטגוריה השנייה כוללת מדדים לשימוש בכספים המעורבים בייצור (פריון הון כולל), תשואה על נכסים, תשואה על נכסי נכסי ייצור, עוצמת הון ליחידת תפוקה.
