ארגוני קייטרינג יכולים לסחור בבירה בכפוף למגבלות הקבועות בחוק. יחד עם זאת, מספר דרישות אינן חלות על חברות מסוג זה בשל המוזרויות של פעילות מסוג זה.
בעלי חנויות קייטרינג, לצד פעילותם העיקרית, מוכרים לעיתים קרובות בירה. החקיקה הנוכחית נותנת תשובה חיובית לשאלה בדבר האפשרות למכור בירה בהסעדה ציבורית. על פי סעיף 11 לחוק הפדרלי מס '171-FZ, ניתן לבצע את מחזור המוצרים המכילים אלכוהול ומכיל אלכוהול לא רק על ידי ארגונים, אלא גם על ידי יזמים בודדים. לכן לכל בעל ארגון קייטרינג יש את הזכות למכור את המשקה הזה.
האם אני צריך רישיון לסחור בירה בקייטרינג ציבורי?
אין לחשוש מעלויות נוספות במכירת בירה בקייטרינג ציבורי, מכיוון שפעילות מסוג זה אינה כפופה לרישוי. הוא נכלל ברשימת החריגים הכלולים בסעיף 1 לסעיף 18 לחוק הפדרלי מס '171-FZ. לכן, כדי לסחור בבירה בנקודת קייטרינג, די לוודא כי אין מגבלות אחרות שנקבעו על ידי המעשה הנורמטיבי כאמור, ולאחר מכן תוכל לסכם חוזים עם ספקים ולהתחיל למכור את המשקה הזה ישירות לאוכלוסייה.
אילו מגבלות חלות על ארגוני קייטרינג?
ארגוני קייטרינג יכולים למכור בירה בכל מקום, למעט מוסדות ילדים, חינוך, רפואה, מתקני ספורט, שטחים הסמוכים למתחמים כאלה, תחבורה ציבורית עירונית ופרברית, נקודות עצירה, תחנות דלק, מתקנים צבאיים. מגבלות אלה מפורטות בסעיף 2 לסעיף 16 לחוק הפדרלי מס '171-FZ.
חנויות קייטרינג מתפקדות לרוב רק בעונה מסוימת, כלומר אינן מתקנים נייחים. לכן בעלי רבים במפעלים כאלה חוששים מהאיסורים שנקבעו במאמר שמו, המדבר על אי קבילות מכירה קמעונאית של משקאות אלכוהוליים בחנויות קמעונאיות שאינן נייחות. עם זאת, אותו כלל קובע חריג עבור ארגוני קייטרינג שיכולים למכור בירה גם בהיעדר אזורים נייחים. כמו כן, נקודות קייטרינג יכולות למכור בירה בשטחי מוסדות תרבות, תחנות רכבת, שדות תעופה, שווקים סיטונאיים וקמעונאים, אם כי חברות ויזמים אחרים במתקנים אלה אסורים לחלוטין מפעילות כזו. הרפיה זו נובעת מהספציפיות והמשמעות החברתית של הפעילויות למתן שירותי קייטרינג ציבורי.
