ניהול חדשני הוא מכלול של ידע, פעולות והחלטות הקשורות זו בזו לניהול מודרני, אשר נועד ליצור ולפתח התקדמות חדשנית וטכנולוגית.
גיבוש הרעיון של ניהול חדשני
עקרונות היסוד של הגישה המדעית לניהול התגבשו במחצית הראשונה של המאה העשרים. זהו, ראשית, קיומה של תוכנית פעולה. שנית, הארגון החומרי והחברתי. שלישית, מדובר בניהול. על הממשל להכיר את עובדיו בצורה מושלמת, להכיר בפירוט את החוזים שנחתמו בין הארגון לעובד, לבדוק באופן קבוע את המיזם ולהתייעץ עם העובדים הראשיים בנושאים החשובים ביותר. העיקרון הרביעי הוא תיאום, המבטיח תיאום פעולות של כל מבני הארגון.
תפקוד ניהול חדשנות
אחד החלקים המרכזיים בניהול חדשני הוא החיזוי כביכול, שהוא מאפיין מבוסס מדעי של מצב עניינים אפשרי ומציע דרכים שונות לפיתוח אובייקט מסוים. החלק הקשה ביותר בחיזוי מדעי הוא זיהוי עלויות פוטנציאליות וניבוי איכות. פונקציה נוספת של ניהול חדשנות, תכנון, קשורה ישירות לתחזית. התוצאה צריכה להיות הגדרת המטרות של כל פעילות, שיטות עבודה ומועדים. האחרונים נקבעים באופן חד משמעי. הדבר החשוב בתכנון הוא הקצאת משימות עדיפות, היררכיה. התוכנית צריכה להיות מאוזנת ומשתנה.
הארגון אחראי לגיבוש מבנה של פעילות מסוימת. פונקציה זו נועדה להבטיח את פעולתו הרגילה של המתקן - לפקח על זמינות המספר הדרוש של כוח אדם, ציוד, כספים, עמידה בתנאים סניטריים וכו '. הארגון משויך לחשבונאות הזמן, העלויות, כל מאפייני מערכת הניהול. בעולם המודרני, חשבונאות היא לעתים קרובות אוטומטית ומפוקחת מדי פעם מבחוץ.
פונקציה חשובה של ניהול חדשנות היא פעילות מוטיבציה התומכת באנשים ומעודדת אותם לעבוד בצורה יעילה יותר. יכולים להיות אמצעים רבים למוטיבציה, מחומר למוסרי. על המנהלים לפקח על יישום ותחזוקה של פונקציה זו. שליטה היא תהליך מרכזי בניהול. זהו תהליך קבוע העוקב אחר התקדמות העבודה הכוללת.
אחד התחומים החשובים ביותר בפעילות הבקרה הוא איכות העבודה. ניתוח אחראי על עיבוד תוצאות התכנון, החשבונאות והבקרה. כתוצאה מפירוק רב-שלבי והשוואת מדדים שונים נוצרת תמונה ברורה של העבודה שנעשתה ומתוקנת עבודה עתידית.
