כלכלה מדעית מתפתחת מדי שנה. הכלכלנים המובילים בעולם מנסים לעשות הכל כדי ליצור את תנאי החיים הנוחים ביותר לאנשים. עם זאת, ישנם גורמים שאיש אינו יכול להתמודד איתם, וגורמים אלה משפיעים על מחירי המוצרים החיוניים לכולם. אנחנו מדברים על מוצרי מזון.
כך או כך, הסיבה העיקרית לעליית המחירים בקיץ ובתחילת הסתיו היא מזג אוויר גרוע. מדי שנה, בגלל תנאי מזג אוויר גרועים, הגידולים ברחבי העולם סובלים. לדוגמא, גשמים סוערים בברזיל ובצורת בארה ב הקיץ כבר פגעו בכיסם של הצרכנים ברחבי העולם. עליות המחירים בקיץ נתמכו גם בתחילת עונת המונסונים בהודו ובבצורת קשה באוסטרליה.
מחירי הסוכר כבר עלו ב -12% ביולי, בגלל המצב החקלאי הלא טוב בברזיל, שהיא הספק העיקרי של קנה סוכר. בשל הבצורת בארצות הברית, מחירי התירס וקמח התירס עלו בכ- 33%.
אפשר להיזכר במצב האוכל הקשה ברוסיה בשנת 2010, כאשר, למשל, מחירי הכוסמת, בגלל בצורת הקיץ והיבול הנמוך, הגיעו לגבהים חסרי תקדים פשוט. ואז, במקום התוכנית של 95 מיליון טונות של תבואה ברוסיה, נקצרו רק 60. באותה שנה הוחלט להטיל אמברגו על יצוא התבואה, שעדיין לא יכול היה לעצור את עליית המחירים המהירה. באשר לשנה זו, כבר ביולי, נערכו תחזיות שליליות לגבי התוצאה הסופית של המסיק. השנה תוכנן קציר התבואה ברוסיה ברמה של 90-95 מיליון טון, אולם בשל תנאי מזג אוויר גרועים ציפיות אלו כבר חלמו עד 77 מיליון טון. בנוסף, בתנאי ה- WTO, סביר להניח כי יצואנים רוסים ירצו לשלוח כמה שיותר דגנים לייצוא, מה שיעורר עליית מחירים חזקה במדינה.
עם זאת, נותרה השאלה הבאה: ביולי הקציר טרם הושלם ונפחו הסופי אינו ידוע. מדוע אם כן המחירים מתחילים לעלות בחודש יולי? העניין הוא בתחזיות של מומחים. אותו מצב מתרחש כאשר החזאים מזהירים מראש מפני סכנת אסון טבע, ומצרכים וסחורות חיוניות מתייקרים בחנויות. עבור ספקי מזון זהו סוג של אמצעי זהירות.
