יעילות הייצור היא מדד כלכלי ופיננסי מוגדר החושף את הביצועים של הארגון. מקדם זה משמש בעבודתם על ידי כל הכלכלנים ללא יוצא מן הכלל.
יעילות הייצור מורכבת מיעילות כל הארגונים העובדים. שקול שיטת ייצור יעילה מבחינה כלכלית אם אינה יכולה לאפשר לחברה להגדיל את כמות המוצר המיוצר מבלי להגדיל את עלות המשאבים הדרושים. כמו כן, במסגרתו, הארגון לא יוכל לספק את אותה כמות של מוצרים מיוצרים, תוך שימוש בכמות קטנה יותר של משאבים מסוג אחד, מבלי להגדיל את עלות המשאבים האחרים. בתורו, ניתן להגביר את יעילות הייצור בעזרת גורמים מסוימים: שימוש בהישגים מדעיים ספציפיים, הטכנולוגיות המתקדמות הדרושות בייצור; מבנה מחדש של המשק; פיתוח כל תחומי ההתמחות; שליטה בכישורי ניהול מודרניים; ניצול חלוקת העבודה הבינלאומית. כמו כן, ניתן להשיג רווחי יעילות בייצור באמצעות חיסכון, כולל חישוב מחדש של כל עלויות התפעול ושימוש בדרכים לשימוש טוב יותר בהון. מו פ (התקדמות מדעית וטכנולוגית) עדיין יהווה ניואנס חשוב בהגברת יעילות הייצור. ואכן, הנה הקדמה הנרחבת של טכנולוגיות מתקדמות שונות, אוטומציה של ייצור, יצירה ושימוש נוסף בחומרים חדשים שונים, שיתרמו לירידה בכמות עתודות החומר והעבודה, וכן להגדלת התפוקה של מוצרים מיוצרים. יש לזכור כי יעילות הייצור תלויה תמיד ישירות בשימוש נכון במצב הכלכלה. בכך, על שימור המשאבים לפנות לתחום המכריע של חלוקת האנרגיה, הדלק, חומרי הגלם והאספקה. לתעשייה לבדה יש תפקיד חשוב בפתרון נושאים אלה. יש צורך לספק לכלכלת המדינה את המכונות המודרניות, את הציוד הדרוש והיעיל שיעזור להבטיח פרודוקטיביות גבוהה תוך שימוש בחומרי גלם, דלק, אנרגיה ומשאבים חומריים אחרים, פיתוח ושימוש בפסולת נמוכה או שאינה פסולת לחלוטין. תהליכים טכנולוגיים. העלייה ביעילות הייצור יכולה להיות תלויה במידה רבה בשימוש הטוב ביותר בכיוונים העיקריים. יש צורך להפיץ באופן אינטנסיבי יותר את פוטנציאל הייצור הקיים על מנת למקסם את עומס הציוד הקיים, ולהגדיל את מורכבות עבודתו לאורך זמן.
