מדי שנה, על בסיס תוצאות הפעילות הפיננסית, חברת המניות המשותפת מחויבת בתשלום דיבידנד על ידי בעל המניות שלה. פעולה זו מתבצעת בהתאם לכללים שנקבעו ודורשת התייחסות מיוחדת של רואה החשבון.
הוראות
שלב 1
הכינו את הדוחות הכספיים השנתיים של הארגון על בסיס תוצאות הפעילות הפיננסית והכלכלית. לאשר זאת באסיפה הכללית של המייסדים, אשר על סמך נתוני המאזן מקבלים החלטה על תשלום דיבידנד.
שלב 2
קבע את סכום הרווח הנקי ואת סכום הרווחים השמורים של השנים הקודמות, המצוינים בדוח החשבונאי. השווה ערכים אלה לגודל ההון המורשה של החברה. אם הנכסים נטו גדולים מערך זה, אז למייסדים יש את הזכות להחליט על תשלום דיבידנדים על מניות. אחרת, פעולה זו עלולה להוביל לפשיטת רגל.
שלב 3
קבל החלטה באסיפה הכללית של המייסדים לגבי כמה מהרווח הנקי יועבר לתשלומי דיבידנד. ערכו את פרוטוקול הפגישה בו מצויינים נקודות אלו. הוציאו צו לחברה, לפיו רואה החשבון מחויב לצבור ריבית על מניות לכל חברי החברה.
שלב 4
חשב את סכום הדיבידנדים שישולם לכל בעל מניות. ככלל, חישוב זה מתבצע ביחס לסכום המניות הכולל. עם זאת, במקרים מסוימים, מיזם רשאי להחליט על שיטת קביעת הדיבידנד שלה, שהיא חובה שנקבעה באמנת החברה.
שלב 5
רשום את תשלום הדיבידנדים במחלקת הנהלת חשבונות. לשם כך, נוצרים צווי ההסדר המזומנים או מסמכי התשלום. בחשבונאות פעולה זו באה לידי ביטוי בחיוב חשבון 84 "רווחים שמורים". בהתכתבות איתו יכול להיות חשבון 75.2 "הסדרים עם מייסדים לתשלום הכנסה" או חשבון 70 "הסדרים עם עובדים תמורת שכר עבודה". בהעדר רווח, דיבידנדים נצברים רק על מניות מועדפות ומשתקפים בחיוב חשבון 82 "קרן רזרבה".
