נהלי ההכרזה ותשלום הדיבידנד מוסדרים בחקיקה בנושא חברות מניות משותפות. בעלי עניין צריכים לקחת בחשבון את יישום נהלים אלה ואת המגבלות החוקיות הקיימות.
הליך ההכרזה והתשלום של דיבידנדים, המיושם בכל הארגונים, מוסדר בפרק 5 לחוק הפדרלי "על חברות מניות משותפות". משולמים דיבידנדים לכל מניה שהוצבה, בעוד שההחלטות על הודעתם, התשלום יכול להתבצע על סמך תוצאות פעילות החברה ברבעון הראשון, חצי שנה, תשעה חודשים, שנה שלמה. אם על פי תוצאות תקופות אלה התקבלה החלטה להכריז על דיבידנד, יש לשלם אותם. התשלומים נעשים בדרך כלל במזומן. יש לשלם דיבידנד אך ורק מהרווח הנקי של החברה, כלומר מכספים שהתקבלו כתוצאה מפעילות יזמית ונותרו לאחר מיסים.
כיצד מתקבלת ההחלטה להכריז ולשלם דיבידנד?
הליך ההכרזה והתשלום של דיבידנדים יוזם על ידי האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה. גוף זה מקבל החלטה, המציינת את סכום הדיבידנדים שהוכרז וישולם למניה. בנוסף, אותו מסמך קובע את הטופס, הנוהל לתשלום הכנסה כאמור, את מועד קביעת הרכב בעלי המניות הזכאים לקבלן. יחד עם זאת, האסיפה הכללית של בעלי המניות בעת פתרון נושאים מסוימים קשורה להמלצות הגוף המבצעת, שהוא דירקטוריון החברה. בפרט, הצעת הדירקטוריון קובעת את המועד הסופי בו נערכת רשימה של מקבלי דיבידנד; האסיפה הכללית של בעלי המניות, כאשר היא קובעת את סכום התשלומים המקסימלי, אינה יכולה לחרוג מהסכומים המומלצים על ידי הגוף המבצע לתשלום..
כיצד משולמים דיבידנדים לבעלי המניות?
החקיקה מגדירה בקפדנות את מסגרת הזמן שבמהלכה מחויבת חברת המניות לשלם דיבידנדים בהתאם להחלטה שהתקבלה. עבור קטגוריות שונות של בעלי מניות, תקופת התשלום משתנה בין עשרה לעשרים וחמישה ימים מיום ההחלטה ברשימת הזכאים לקבל תשלומים. חלוקת הכספים בפועל מתממשת בדרך כלל באמצעות העברות בנקאיות, אם כי תשלומים במזומן באמצעות הזמנות דואר מותרים. החברה מבצעת את הפעילויות להעברת דיבידנד באופן עצמאי, ויכולה להפקיד את יישום נהלים מסוג זה לרשם המנהל את מרשם בעלי המניות ויש לו את כל הנתונים הדרושים.
