מאזן החברה הוא טבלת סיכום שערכה על בסיס נתונים חשבונאיים ומאשרת את עובדת הפעילות הכלכלית. מסמך זה חשוב מאוד לארגון, מכיוון שטעות בו עלולה להוביל לבלבול בחישובים, פעולות שגויות, הטלת עונשים על ידי הרשויות הרגולטוריות, מה שמוביל בסופו של דבר להפסדים ולהפסדים. לפיכך, יש צורך לבדוק היטב את המאזן בכדי לבדוק את נכונות העריכה והתיעוד.
הוראות
שלב 1
התחל בבדיקת הכללים הבסיסיים לגיבוש המאזן. תוצאות היתרה והמחזור באשראי ובחיוב חייבות להתאים, להיות מדויקות וסבירות הן לדיווח בכללותו והן לכל חשבון וחשבון משנה בנפרד.
שלב 2
שימו לב שבתחילת השנה על היתרות בכל החשבונות להתאים למדדי המאזן בסוף השנה שעברה.
שלב 3
בטל היווצרות מינוס או ערך אשראי ביתרת חשבונות פעילים ורכושיים, וכן היווצרות ערך מינוס או חיוב ביתרת חשבונות פסיביים. בחשבונות המאזן 90, 91 ו 99, היתרה חייבת להיעדר בתחילת ובסוף קוד הדיווח.
שלב 4
אשר עם נתוני המלאי את היתרות בסוף ההכנסות המדווחות על חשבונות הנכסים וההתחייבויות לנכסים, להסדרים, להתחייבויות, לצד שכנגד וכן הלאה.
שלב 5
בדוק את העקביות והעקביות של היתרות ומחזורי החשבונות הקשורים. לדוגמא, בצע חישוב שיאשר שהמחזור על חשבון 90.3 "מע"מ" תואם את המחזור על חשבון 90.1 "הכנסה". ניתן לקבוע זאת על ידי הכפלת אינדיקטור החשבון 90.1 בשיעור המע"מ המקביל. כתוצאה מכך מקבלים ערך השווה לציון 90.3. בצע חישובים תומכים דומים עבור חשבונות קשורים אחרים.
שלב 6
קרא את סעיף 34 של PBU 4/99, הקובע כי אי אפשר לקזז בדוחות הכספיים בין סעיפי ההתחייבויות והנכסים, ההפסדים והרווחים, למעט המקרים שבהם נקבע בתקנה החשבונאית הרלוונטית. על בסיס כלל זה, יש להציג את יתרת ההתחייבויות בהצהרה "ברוטו", כלומר. ללא סיכום. במילים אחרות, יתרת החיוב הקיימת באה לידי ביטוי בסעיף המקביל של נכס המאזן, ויתרת האשראי באה לידי ביטוי בסעיף ההתחייבות. ניתן לשקף את הסכום הנקי אם לישות דחו נכסי מס והתחייבויות הנלקחים בחשבון בקביעת מס הכנסה.
