קבלת משכנתא אינה קלה. ארגון בנקאי בהחלט ידרוש הרבה מסמכים. אך זו לא רק ניירת, אלא צעד הכרחי למוסד פיננסי. כל המסמכים כפופים לאימות יסודי, ולאחר מכן מתקבלת החלטה על האפשרות להנפיק הלוואה ללווה ספציפי.
הליך קבלת הלוואת המשכנתא מורכב למדי וכולל שלבים רבים. אחד מהם הוא בדיקת מסמכים של לווה פוטנציאלי. בדרך כלל, בדיקה כזו מבוצעת בבת אחת על ידי מספר שירותים של מוסד בנקאי, שראש כל אחד מהם מספק דוח על בסיס התוצאות. מסמכים אלה נשמרים בתיק האישי של הלווה ומוגנים על ידי חוק סודיות הבנק.
אימות מסמכים בסיסיים
ראשית, שירות האבטחה של הבנק בודק את הלקוח לגבי נכונות הנתונים שהוגשו בטופס הבקשה. שאלת האמיתות של כל המסמכים שנמסרים לבנק על ידי הלווה, ואם בכלל, של ערבים נדרשת. בנוסף, היסטוריית אשראי והימצאותן של התחייבויות אשראי תקפות מהוות אימות מלכתחילה. אם יתברר שיש הלוואות תקפות, שמידע שלא צוין עליהן בשאלון, זו עשויה להפוך לסיבה לסירוב להלוואות.
היבט נוסף הוא אימות האותנטיות של התיעוד המאשר את הכנסות הלווה הפוטנציאלי. הם מנותחים בקפידה ובקפידה; במידת הצורך נשלחות בקשות מתאימות למקום העבודה ולמשרד המס. הכנסה נוספת שהלווה אינו יכול לתעד אינה נלקחת בחשבון בתכנית הניקוד. עם זאת, אם מצויינים בשאלון הכנסה כזו, ניתן לאמת אותן גם.
בדיקת פנקסי המשכנתאות והמטלטלין
בנוסף לאימות האמיתות של מסמכי הלווה ועמידת הכנסותיו, עובדי הבנק שולחים בקשות לרשומות אלקטרוניות של מטלטלין ומשכנתאות. לפיכך, מתברר האם יש ללווה חובות כלשהן. במילים פשוטות, הבנק בודק משכנתאות שלא שולמו או הלוואות לרכב.
הנדל"ן שהלווה הולך ללוות נבדק גם בפנקס הרלוונטי. יתר על כן, זה נעשה פעמיים. הפעם הראשונה - עם קבלת חבילת מסמכים מלאה מהלווה (לפני שקיבלה החלטת ועדת האשראי), בפעם השנייה - ישירות ביום העסקה. אמצעי זהירות כאלה נחוצים כדי שארגון בנקאי יפחית את הסיכונים לאובדן ביטחונות. לדוגמא, ישנם מקרים בשוק הנדל"ן המשני כאשר כמה רוכשים, שלא מכירים אחד את השני, לוקחים הלוואה עבור אותה משכנתא בבנקים שונים.
