פעילות עסקית יעילה היא בלתי אפשרית מבלי להשקיע בפיתוח שלה. השקעות יכולות להתבצע הן על חשבון הכספים שלהן והן על ידי משיכת השקעות צד ג '.
סיווג הון
בנוסף לכספים, השקעות יכולות להתבצע על חשבון כספים נמשכים או מושאלים. על פי סטנדרטים בינלאומיים, מבנה ההון מחולק לשל עצמו ונמשך, כלומר. ההון המושאל אינו מוקצה בנפרד. החקיקה הרוסית בתחום פעילויות ההשקעה גם אינה מכילה את המושג הון מושאל.
הון עצמי נוצר ממקורות פנימיים וחיצוניים. הון עצמי נוצר על חשבון ההון המורשה; רווחים שמורים שנותרו לרשות החברה; הון נוסף ורזרבה.
ההון הנמשך נוצר בעת גיוס הון מניות, משיכת הון נוסף, סיוע ללא תמורה, המרת כספים שאולים לכספים, מימון ממוקד ומקורות חיצוניים אחרים.
ניתן לגייס כספים שגויסו בכמה דרכים. ביניהם - גיוס הון בשוקי המניות, בשוק משאבי אשראי או באמצעות מימון ממשלתי ממוקד. הדרך הפופולרית ביותר למשוך השקעות היא באמצעות הנפקת ניירות ערך.
מושג ההון המושאל וההבדל מההון המושאל
על פי נקודת המבט הקיימת בקרב כלכלנים, הון מושך הוא מושג רחב יותר מאשר מושאל. בנוסף להלוואות, הוא כולל תרומות להון הנוסף או המורשה, או הנפקת מניות וכו '. הבדל נוסף הוא התנאים להחזרת השקעות.
כספים מושאלים ניתנים בתנאים שסוכמו מראש ומשמעים להחזרתם. ככלל, הם כרוכים בתשלום ריבית בגין הפרשתם. דוגמא קלאסית לכספים שאולים היא הלוואות, המאופיינות בריביות לכל שנה בהן נעשה שימוש בכספים שאולים. אתה יכול ללוות כספים מבנקים, ממשלה או ספקים. גם במספר הכספים המושאלים נמנים שטרי חוב, ליסינג, שטרי אשראי, נכסים מאובטחים.
הכספים שנאספו יכולים להינתן באופן קבוע וכוללים תשלום הכנסה למשקיעים (למשל בצורה של ריבית, דיבידנד או חלק מהרווח). בפועל, כספים אלה עשויים שלא לחזור לבעליהם. למשל, במקרה של פחת מניות שבבעלות המשקיע או פשיטת רגל של החברות בהן הושקע הכסף.
בנוסף לכספים שאולים, מספר הכספים הנמשכים כולל כספים מהנפקת ניירות ערך (מניות או אגרות חוב), מניות בהון המורשה וכן מימון ממשלתי ממוקד או סובסידיות תקציביות. ניתן לחלק את ההון שגויס לטווח קצר (לתקופה של עד שנה) ולטווח ארוך.
