התשואה להון היא השימוש בו כאשר הארגון מכסה את עלויותיו באופן מלא ומרוויח. מדד הרווחיות מאפשר לך להעריך את יעילות השימוש בהון. יחס יחסי זה מושפע פחות מאינפלציה לעומת אינדיקטורים מוחלטים, שכן הוא מתבטא ביחס הרווחים והקרנות המתקדמות.
הוראות
שלב 1
מדד הכללה המבטא את יעילות השימוש בהון המיזם כולו הוא התשואה על סך ההשקעה ההונית. אינדיקטור זה נקבע על ידי הנוסחה:
RK = (R + P) x 100% / K, איפה
עלויות הכרוכות במשיכת מקורות מושאלים, P הוא הרווח שנותר לרשות הארגון, K - סכום ההון הכולל המשמש את הארגון (מטבע מאזני).
שלב 2
בניתוח התשואה להון מחושב התשואה על ההשקעה וההון העצמי. תשואה על ההון המושקע מוגדרת כיחס הרווח התפעולי הנקי בארגון, בניכוי מיסים, לעלות השנתית הממוצעת של ההון המושקע.
שלב 3
הון מושקע מתייחס להון המושקע בעסקי הליבה של חברה. במילים אחרות, זהו סכום הנכסים השוטפים בפעילות התפעולית, רכוש קבוע נטו ונכסים אחרים. לפי שיטת חישוב אחרת, הכספים המושקעים פירושם סכום ההון וההתחייבויות ארוכות הטווח של הארגון.
שלב 4
הדבר העיקרי שיש לקחת בחשבון בעת חישוב ההון המושקע הוא שיש לכלול בחישוב רק את סכום ההון המשמש להרווח. לפעמים החישוב מתבצע עבור כל פעילות המיזם, מבלי להדגיש את העיקרית. מרווח הטעות במקרה זה יהיה תלוי מה יהיה הרווח התפעולי של המשרד ומה גודל ההשקעות בפעילות שאינה מרכזית. בהקשר זה ניתן למצוא את התשואה על ההון המושקע באופן הבא: (רווח תפעולי x (1 - מס)) / (הלוואות לטווח ארוך + הון עצמי) x 100%.
שלב 5
אינדיקטור נוסף המשמש לניתוח יעילות השימוש ההוני הוא התשואה להון. זה מראה כמה רווח מקבל בעלי החברה עבור כל יחידת עלויות מושקעות. התשואה להון מחושבת כיחס הרווח הנקי של החברה לערך ההון העצמי שלה. במקרה זה, הון הון עצמי מתייחס לחלק מהבעלות על החברה שבעלי המניות יכולים לתבוע.
